מתימן סחופת הצרות של לפני אלף שנה, מצרפת השבעה של לפני שמונים שנה, מאשכנז בימי תור הזהב היהודי ומעיראק של ימי הפרעות | מהורים שכתבו בשביל בנם המפונק, ומקהילה שרק רצתה לכבד את הרב

סיפורי הפלאות מאחורי אוצר ספרי התורה של רחמים חאוי בירושלים

 

שרה פרדס | צילום: שלומי כהן | כתבה מתוך עיתון משפחה

 

הם יצאו מהחנות הקטנה נרגשים עד דמעות. חובקים בזרועותיהם באהבה ספר תורה יקר ערך, תרתי משמע. בני זוג מפלורידה שביקשו בסך הכל לרכוש מעיל לספר תורה שבבית הכנסת במקום מגוריהם, אבל מצאו את עצמם אחרי שעתיים יוצאים עם ספר תורה ייחודי המגלם סיפור מרטיט ויוצא דופן. ספר התורה הזה נכתב לפני למעלה ממאה שנה על ידי סופר עלום שם מאחת מארצות מזרח אירופה. יהודי בשם אברהם דוב לאופמן מבוקובינה ביקש לעלות ארצה, והגיע לחיפה כדי לבדוק השתקעות במקום. לפני שחזר לארץ מולדתו כדי להביא את בני משפחתו הוא מסר לידיו של גבאי בית הכנסת של חסידי רוז'ין ספר תורה, שאותו הביא מארץ מולדתו, וביקש ממנו לשמור עליו עד שיחזור. אבל היהודי הזה לא חזר יותר. הוא נספה בשואה במחנה השמדה יחד עם כל בני משפחתו, ורק ספר התורה נותר לפליטה. חלפו שנים רבות. ספרי התורה שבבית הכנסת הלכו והזדקנו, וחלקם היו זקוקים לתיקון. הגבאי בירר, ושמע על יהודי ירושלמי בשם רחמים חאוי המתעסק בתיקון, קנייה ומכירה של ספרי תורה. עד מהרה נוצר קשר ביניהם, וכך מצא את עצמו רחמים עושה את דרכו צפונה לבית הכנסת. "היו שם עשרה ספרי תורה, שכולם היו זקוקים לתיקון," מספר רחמים חאוי ל'משפחה.' "חלק מהספרים תיקנתי, ואת הספרים שבית הכנסת לא היה זקוק להם יותר – רכשתי. כולם היו ספרי תורה סטנדרטיים, בני שישים-שבעים שנה בממוצע, אבל אחד מהם צד את עיניי: הוא היה נראה עתיק מאוד, עם כתב שאופייני לתקופה של לפני מאה שנה. עד מהרה התוודעתי לסיפור הלא שגרתי שהיה חרוט עליו, והתרגשתי מאוד. פניתי למומחים מהאוניברסיטה והראיתי להם את הספר וגם הם טענו שמדובר באוצר נדיר, מכיוון שבחבל הארץ הזה והנאצים התנהגו באכזריות נוראה כלפי היהודים ואף אחד לא שרד לפלטה. ספר התורה הזה מהווה מזכרת יחידה לאותו יהודי שנעקד על קידוש השם." תקופה קצרה לאחר שספר התורה הגיע לירושלים, הגיעו לחנותו של חאוי בני זוג מפלורידה, שראו את הספר, התפעלו מאוד מהסיפור שלו, והחליטו לרכוש אותו. "בעיקרון, אני לא עובד בימי שישי, אבל הם ביקשו מאוד לרכוש מעיל לספר תורה והבטיחו שיעשו זאת מהר. תוך כדי הביקור בחנות הם ראו את הספר והתוודעו לסיפור שלו. הם סיפרו לי שהיו אמורים ללכת מהחנות שלי ל'יד ושם,' ולכן הסיפור המיוחד של הספר ריגש אותם מאוד, ועל המקום החליטו לקנות אותו, כשהם מבקשים להוסיף למעיל שרכשו שהוא נתרם לזכר כל היהודים שנספו בשואה. היה לי אמנם קשה להיפרד מספר התורה הזה, אבל שמחתי שבמקום לשכב אצלי לפחות הוא ישמש את ציבור המתפללים באותה קהילה, והקריאה בו תהיה לעילוי נשמת אותו יהודי שתרם אותו."

היסטוריה של קדושה

את הסיפור הזה וסיפורים מרגשים רבים נוספים שמענו השבוע כשביקרנו אצל רחמים חאוי בירושלים. רחמים הוא סוחר סת"ם, אבל הוא גם מחזיק ברשותו אוצר בלום של ספרי תורה מכל הסוגים, מכל הגלויות ומכל התקופות. יש שם ספרי תורה חדשים לצד עתיקים בני מאות שנים.

יש לו ספרי תורה אשכנזיים, ספרדיים ותימניים. ספרי תורה בכל הכתבים, הסגנונות והאותיות, החל מספרים חדשים שנכתבו ממש עכשיו, ועד ספר תורה בן לא פחות מ1100- שנה. כך למשל, תוכלו למצוא באוסף של רחמים חאוי לא פחות מחמישים ספרי תורה שנכתבו באשכנז בתקופות שונות, כאשר ספר התורה העתיק ביותר נכתב לפני כחמש מאות שנה. מארצות המזרח ישנו אוסף מרשים של חמישים ספרים שנכתבו מלפני שבע מאות שנה ועד לשלהי המאה הקודמת. כל ספר עם סיפורו הייחודי, כל ספר מגלם פיסת היסטוריה יהודית עתיקה בניחוח קסום, שרק מי שמכיר את סממניה הייחודיים יודע להתפעל ולהתרגש ממנו. רחמים חאוי נולד וגדל בירושלים למשפחה שמוצאה בחאלב שבסוריה. את חינוכו הוא קנה בתלמוד תורה 'סוכת דוד' בירושלים, בישיבת 'קירי ירושלים' ולאחר מכן למד בישיבת 'עטרת תורה' שבניו יורק, כשמשפחתו עקרה לארה"ב למשך שנתיים. עם שובו ארצה, המשיך ללמוד תורה בישיבות 'תורת יעקב' ומיר, אך במקביל למד והשתלם במקצוע הסופרות. לאחר נישואיו החל חאוי לכתוב ספרי תורה, תחילה עבור סוחר שמכר לו את הסחורה שכתב ולאחר מכן כעצמאי. במשך שלוש עשרה שנה כתב חאוי ספרי תורה רבים, שיווק ומכר אותם, כשהוא מתמקצע בתחום והופך למדריך לסופרים מתחילים ואפילו מבוגרים יותר כיצד לכתוב טוב יותר, ותוך כדי לשמור על תנוחה מיטבית ולבנות את האותיות טוב יותר. עם השנים החל חאוי לתקן ולשפץ ספרי תורה מבחינה חיצונית ופנימית, וכך מצא את עצמו מגיע לבתי כנסת על פי בקשת הגבאים כדי לתקן את אחד מספרי התורה, ולקחת לגניזה ספרי תורה שאין מה לעשות איתם. כתבי היד הרבים שעברו תחת ידיו וחוש ההתמצאות והמסחר הטבועים בו הפכו אותו עד מהרה ל'מבין' גדול בתחום, במיוחד בכל הנוגע לכתבי יד עתיקים.

ספר תורה נוסף שעבר מסכת של גלגולים ותלאות מסע והגיע אף הוא לאוצרו של חאוי נכתב בעיראק, והוברח ממנה במשאית לאחר שחולק לחמישה חלקים על ידי סוחר עתיקות "במקום לגנוז, החלטתי לקחת את הספרים, לתקן אותם ולמכור לקהילות יהודיות ברחבי העולם," מספר חאוי. "היו ספרי תורה שלא יכולתי לתקן, אבל לא רציתי לגנוז אותם והשארתי אותם אצלי. במשך השנים הגעתי לאוסף מרשים של 120 ספרי תורה מכל התקופות ובכל הנוסחאות. בתחילה היו ספרי התורה מונחים באחד החדרים בביתי ולאחר שהמקום הפך לצר שכרתי מקום מיוחד בבית ישראל. כאשר פתחתי את מכון הסת"ם עם כל הציוד לסופרים, עברתי למקום גדול ומרווח."

מה מביא בית כנסת למסור ספר תורה?

"יש הרבה מאוד בתי כנסת לא מטופלים. הגבאי לא ערני למצבם של ספרי התורה וכך עם הזמן הם מתיישנים ונפסלים. החום והלחות גורמים לקלף להתייבש, וכך הדיו מתפוצץ. זה לא קורה בקיץ אחד, אבל עם השנים המצב הולך ומחמיר. כיום ישנה מודעות גדולה יותר לנושא, ויש מזגנים בבתי הכנסת, אבל עד לפני כשני עשורים לא היה מושג של בידוד וקירור. נוסף על כך בבתי כנסת רבים ישנם ספרים עתיקים שבאו מחו"ל, מאירופה או מארצות המזרח, ולעיתים קרובות הם הגיעו ארצה כפסולים אבל בבתי הכנסת המשיכו להחזיק אותם כל עוד היה מקום. "אבל כאשר מישהו תורם ספר תורה חדש ואין מקום כבר בארון הקודש מתעוררים לעשות סדר, בודקים את כל הספרים ואם התורמים כבר לא בחיים וספר התורה פסול, מעבירים אותו הלאה."

אלף שנות תורה

ספר התורה העתיק ביותר באוסף של חאוי הוא ספר תורה מתפורר, עטוף בבד כותנה לבן. מדובר בספר תורה שנכתב לפני למעלה מאלף שנה, מה שהופך אותו לבעל ערך היסטורי גדול במיוחד. הכל החל כאשר רחמים קיבל טלפון מגבאי של בית כנסת ממושב ישעיה סמוך לבית שמש, בו מתגוררים בעיקר יוצאי תימן, לרכוש ספרי תורה שאין בהם שימוש. "היו שם ארבעה ספרי תורה תימניים, שאת כולם קניתי. לאחר מכן הביא לי הגבאי ספר שהיה עטוף בבד, לא בנרתיק מתכת כנהוג בקרב הקהילות הספרדיות. הבנתי שהספר נראה ישן מאוד, מתפורר וחרוך, ושאלתי את הגבאי מה הסיפור של הספר הזה, אבל הוא סירב לדבר, או שלא ידע מה לומר. 'קח את הספר הזה אליך, ותעשה איתו מה שאתה רוצה', זה כל מה שהוא היה מוכן לומר לי. "עשיתי כבקשתו, העמסתי את כל ארבעת הספרים ברכבי, כולל ספר התורה המתפורר, שאפילו לכלך לי את הבגדים. חשבתי לא לפתוח אותו בכלל ולהעביר אותו ישר לגניזה, אבל כאשר התייעצתי עם חבר הוא יעץ לי לבדוק את הספר מבפנים, להביט בכתב, ולנסות לגלות מאיזו תקופה הוא מגיע". חאוי אכן שמע לעצה, בדק את הספר ונדהם: התברר כי מדובר בספר תורה עתיק מאוד, בן אלף שנה, שהוא העתיק ביותר ששרד עד היום. "כידוע, מבחינת ספרי התורה יש לנו חור בהיסטוריה מהתקופה של אחרי החורבן עד לפני 1200 שנה", הוא מסביר. אין ספרי תורה בכלל ששרדו בתקופה הזו מסיבות שונות. ראשית, הם לא יכלו לשרוד מכיוון שתנאי מזג האוויר גרמו לפסילתם, וגם אם היו כאלו, הם נכחדו בחורבן שפקד את קהילות אירופה מחד גיסא, ואת קהילות ספרד מאידך גיסא. ישנה כיום אך ורק יריעה מלפני 1300 שנה, זאת בנוסף לכתר ארם צובא שהצליח בכל אופן לשרוד, שהוא המוצג ההיסטורי היחיד והקדום ביותר שקיים. הספר הזה, על פי הבדיקות שנערכו לו בארץ ובחו"ל, נכתב לפני יותר מאלף שנה".

על מה מתבססת הקביעה הזו?

"הבדיקה מתבססת על שני אלמנטים מרכזיים – הקלף והאותיות. בספר התורה הזה האל"ף והה"א מחוברות, מה שמאשש את הקביעה שמדובר בתקופה מוקדמת מאוד, הרבה לפני שמרן רבי יוסף קארו בעל ה'שולחן ערוך' קבע כללים ברורים מאוד בקשר לכתיבה. ספר התורה הזה הובא כאמור מתימן שהייתה במשך כל השנים מבודדת וסגורה, ולא היה לה קשר עם אף פוסק מחוצה לה מלבד הרמב"ם, שיהודי תימן אכן פוסקים על פיו. "לאחר שמרן קבע את צורת האותיות, הרבה מאוד ספרי תורה שנכתבו שנים רבות לפניו תוקנו בהתאם לפסקיו ההלכתיים, גם בספרד וגם באשכנז, הורה הרמ"א ללכת על פי כתר ארם צובא וחלק מהפוסקים הסכימו עימו. חלק מהספרים לא הצליחו לתקן, ולכן נהגו לגנוז ולא לשמור אותם. לעומת זאת, הספרים של מרן בעל ה'שולחן ערוך' והפוסקים האחרים שבאו לאחר מכן לא הגיעו לתימן, ולכן הם המשיכו לכתוב בצורה כזו במשך שנים רבות, מה שמסביר את העובדה שהספר השתמר, מכיוון שלא ראו סיבה לגנוז אותו. שלחתי צילומים של מספר יריעות לפרופ' שלמה צוקר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הנחשב למומחה בין לאומי בכל הנוגע לחקר האותיות, והוא זה שקבע שמדובר בתקופה שלפני אלף שנה.

"נוסף על כך, ערכנו לספר גם בדיקת פחמן, שנותנת אינדיקציה לגיל הקלף. היה זה כאשר הגיע לבקר אותי חבר מניו-יורק, שגם הוא עוסק בספרי תורה. הראיתי לו את הספר הזה והוא אמר לי שיש בארה"ב אוניברסיטה שמתעסקת בבדיקות כאלו. על פי הוראתם, לקחתי גרגר מהקלף המתפורר באמצעות שקית ניילון, מכיוון שאסור שתיגע בו יד אדם, ושלחתי אל המכון. לפי הבדיקה שלהם מדובר בתקופה שלפני  970 שנה."

איך אתה מסביר את הפער הזה?

"ראשית, כמה עשרות שנים הן לא פער גדול כל כך, יחסית לגילו של הספר. שנית, הבדיקה מתייחסת לחלק מהיריעה הספציפית שנשלחה אליהם, כאשר הספר היה מורכב ממספר יריעות, לאחר שהחליפו חלק מהן. רואים שגם הכתב לא אחיד אם כי רוב ספר התורה הוא מהקלף העתיק יותר." לאחר שהתברר לו איזה אוצר בלום מתחבא מתחת לבד הישן, סירב חאוי להוציאו מתחת ידיו, ואף לא הסכים להציע אותו למכירה או להציע אותו לאספנים. "דבר כזה משאירים בבית," הוא סבור. "אלא אם כן יהיה לי סיפור נוסף של סגירת מעגל, אבל קשה להאמין שזה יקרה, מכיוון שמדובר באמת בספר ישן מדי."

יותר קטן, יותר יקר

היה זה לפני חמש עשרה שנים. הטלפון של רחמים חאוי צלצל, ועל הקו היה אחד מעובדי  הסוכנות היהודית, שאותו הכיר חאוי לאחר עבודות שביצע בבית הכנסת הגדול והמרכזי "היכל שלמה' בירושלים. העובד, שהספיק בינתיים לפרוש מעבודתו בסוכנות, הזמין אותו להגיע כדי לראות ספר תורה מעניין ששמור אצלו מתקופת עבודתו. מקורו של ספר התורה היה באחת הקהילות מאירופה שהתפרקה והסוכנות אימצה את הפריטים היהודיים שנותרו בה. רחמים הגיע, תחילה מתוך סקרנות, אבל תוך זמן קצר החליט לרכוש לעצמו את הספר. "מדובר בספר תורה קטן מאוד, באורך של 12 סנטימטרים בלבד", הוא מתאר. "בדרך כלל, ספרי תורה כאלו היו בשימוש של אדמו"רים או חשובי הקהל. אני מעריך שהספר הזה נכתב לפני כמאה ועשרים שנה, לא ידוע על ידי מי, ומי האישיות שהחזיקה אותו. אין שום פרט מזהה על הספר, אבל הוא הגיע עם ארון קודש קטן מכסף טהור, מה שמוכיח שוב שמדובר בספר תורה של אישיות מכובדת מאוד. אני הוספתי לספר עצי חיים חדשים, והוא הצטרף לעוד 25 ספרי תורה קטנים שיש באוסף שלי".

אחד מספרי התורה הקטנים והמעניינים הללו הוא ספר תורה שנכתב לפי ספר התגים. "בשל העובדה שאנחנו לא יודעים בדיוק את המסורה של כתיבת אותיות התורה ישנם שינויים רבים בצורת האותיות", מסביר חאוי. "רבי אלעזר מגרמיזא בעל הרוקח חיבר ספר מיוחד בשם 'התג' ובו הוא מסביר את צורת האותיות, בעיקר יוצאות הדופן. ספר התורה הזה נכתב לפי ספר 'התג', יש לו פרשות פתוחות וסתומות והוא הגיע אלי מבורו פארק שבארה"ב. הספר הזה הגיע לשם מאירופה בשנת תר"פ ) 1920 ( כך שגילו למעלה ממאה שנה. מדובר בספר תורה יקר ערך בשל צורת האותיות המיוחדת שלו".

 

ההברחה הקדושה

מכירים את עזרא שמואל שמעון דוויק הכהן? סביר להניח שלא שמעתם מעולם עליו. מדובר בבחור צעיר, שחי לפני כמאה וחמישים שנה בבומבי שבהודו, לאחר שהיגר לשם עם בני משפחתו מחאלב שבסוריה ככל הנראה לצורך מסחר. לפני שעזבו את חאלב, הזמינו הוריו או זקניו של הבחור ספר תורה מיוחד מסופר מומחה בשם יעקב עטיה עם הקדשה לבחור הנ"ל.

"עזרא שמואל שמעון דוויק הכהן נפטר כבר בשנת תרנ"ב, מה שאומר שמדובר בספר תורה עתיק מאוד", מציין דוויק. "ספר התורה הזה שכן בארון הקודש בבית כנסת בבת ים, שם ישנה קהילה גדולה ותיקה של יוצאי סוריה. הגבאי של בית הכנסת התקשר אלי וביקש ממני לקנות את הספר הזה מכיוון שהכניסו להם ספרי תורה חדשים ולא היה להם מקום נוסף בארון הקודש.

בדקתי את הספר וכך גיליתי את כל הפרטים על שם הסופר ולמי הוקדש הספר, שהיו כתובים עליו. ספר התורה הזה היה כתוב בכתב יפה מאוד עם אותיות גדולות יחסית, צורת כתיבה אופיינית לספרי תורה ספרדיים. הופתעתי לגלות שהוא כשר ממש, למרות שהוא ישן, והגיע מבומבי שם שורר כידוע חום רב. הספר הזה נכתב על גווילי עור צבי, מה שמסביר את העובדה שהוא הצליח לשרוד בלי שמזג האוויר, פגעי הזמן וטלטלות המסע הצליחו לפסול אותו".

ספר תורה נוסף שעבר מסכת של גלגולים ותלאות מסע והגיע אף הוא לאוצרו של רחמים חאוי נכתב בעיראק, הוברח ממנה במשאית לאחר שחולק לחמישה חלקים על ידי סוחר עתיקות. "התקשר אלי סוחר מתל אביב, וקרא לי לראות ספר תורה עתיק שהגיע מעיראק בשנת תש"ן 1990 לאחר נפילתו של סאדם חוסיין. הסוחר הזה, יהודי עיראקי שדובר ערבית רהוטה, התפרנס ממסחר בריהוט עתיק שהבריח מעיראק לירדן.

באחד המסעות שלו לעיראק ראה את ספר התורה הזה עומד למכירה בשוק בבגדד, והוא רכש אותו מידית. כדי להסתיר אותו הוא חילק אותו לחלקים, והבריח אותו בתוך צינורות שהוחבאו בתוך משאית שהובילה תבואה. הסוחר שמר את ספר התורה בביתו, ורק לאחר שהתעתד לעבור דירה קרא לי כדי לראות את הספר. אין צורך לומר שכאשר ראיתי את הגווילים העתיקים ושמעתי את הסיפור המעניין לא הסכמתי לוותר עליו".

ספר תורה מעניין ונדיר שנמצא אף הוא באוסף הגיע מגרמניה. מדובר בספר תורה שנכתב לפני כחמש מאות שנה, כך מעריכים המומחים על פי צורת הכתב. "את הספר הזה רכשתי מבית כנסת בקרית מלאכי שקיבלו אותו ממשרד החינוך, שנהג בעבר לחלק לבתי הכנסת ספרי תורה עתיקים שהגיעו ממדינות שונות. הספר הזה גבוה מאוד, והוא כתוב על שישים וארבע שורות. בדרך כלל כותבים על ארבעים ושתיים שורות בממוצע. לספר התורה הזה יש גם עצי חיים מעבודת יד אבל מה שמיוחד בו הוא צורת האותיות שלו: הכתב דומה לספר התורה של הרמ"א שכתוב עם קוצים גבוהים כמו נייר".

סגירת מעגל

חבל אלזס, צרפת.

בהיסטוריה היהודית המקום הזה הוא בעל חשיבות גדולה מאוד. במקום הזה נולדו רש"י הקדוש ורבים מבעלי התוספות. קהילות יהודיות רבות התגוררו שם, ואדמתה של אלזס הייתה ספוגה בדמם הטהור, לאחר שנעקדו על קידוש השם במסעי הצלב, ולאחר מכן בפוגרומים השונים. באוצר ספרי התורה של רחמים חאוי שמור ספר תורה שהגיע אף הוא מאלזס, ונכתב עוד לפני השואה. "ספר התורה הזה הגיע אלי לאחר ששהה במשך שנים רבות באחד מכפרי הנוער בארץ. הספר היה כבר ישן ופסול, אבל מה שמשך את עיניי במיוחד היה המעיל הרקום שהיה במצב טוב יחסית לגיל הספר. המעיל היה בצבע בורדו עמוק עם רקמת זהב מפוארת בעברית. על המעיל היו רקומים שמות, תאריכים ומקומות שהמתינו לעבודת בילוש קטנה מצידנו לבדוק של מי היה הספר הזה. נוסף על כך, היו לספר התורה הזה עצי חיים מקוריים עם פס דק של קלף סובב את הצלחות. על הקלף היו רשומים שֵם הסופר שכתב את הספר ותאריך הכתיבה. "בדיקה קצרה ולא מסובכת בכלל העלתה את הסיפור המדהים שמאחורי הספר הזה: בחבל אלזס שבצרפת התגוררה משפחת ברונשוויג. הייתה זו משפחה מכובדת ועשירה. אבי המשפחה – לאופולד-יהודה לייב, הכניס ספר תורה בשנת ה'תרצ"ו לע"נ רעייתו מרת הינדה לבית בלום, שנפטרה זמן קצר קודם לכן. היה זה בתקופה שלפני השואה, וליהודים הללו היה עדיין כסף: הם השקיעו בצורת הכתב – שניכרת היטב מהסופר המומחה שכתב את הספר, רכשו מעיל מפואר ביותר, ולאחר מכן הכניסו את ספר התורה הזה לבית הכנסת שבכפר אלטקירך, שם התגוררו". חלפו ארבע שנים והאדמה החלה רועדת בצרפת, כמו באירופה כולה. הצורר הנאצי עלה לשלטון וכבש את צרפת. משטר וישי הידוע לשמצה שלט בה בכיפה, וחייהם של היהודים התנודדו כעלה נידף. אבי המשפחה יהודה לייב נפטר באותה תקופה, ושבעת ילדיו נפוצו ברחבי אירופה המדממת. לאחר מכן התברר שחלק מהם נסִפו בשואה. רק ספר התורה נשאר לפליטה, אות וזכר למשפחה יהודית שכמעט ונגדעה. "לא ברור לנו עדיין כיצד הגיע הספר הזה לישראל ולכפר הנוער שקיבל אותו", מוסיף חאוי. "הספר הזה עבר את השואה הנוראה, ואנחנו לא יודעים עדיין כיצד ניצל הספר. ייתכן שגם הפרט הזה יתברר בהמשך, אבל מה שחשוב הוא שספר התורה הזה הגיע אלינו במצב שמור מאוד חיצונית. הכתב כולו דהוי, אך אותות הגדולה והתפארת של התקופה שבה הוא נכתב ניכרים בצורתו החיצונית". אבל לספר התורה הזה היו גם סוף-טוב וסגירת מעגל מצמררת: לפני כחצי שנה נרכש ספר התורה הזה על ידי יהודייה צרפתייה, שגרה בחבל אלזס. ספר התורה חזר למקומו הראשון בצורה פלאית ומעוררת השתאות.